וידענו היטב, כי הגבול הוא

התבואי אלי הלילה?

קרוב, ואסור לנו שם.

כבסים כבר יבשו בחצר.

אבי התפלל: ויכלו - -

מלחמה, שאף פעם לא די לה,

הארץ וכל צבאם.

היא עכשיו במקום אחר.

צבא והארץ האפילו,

וכבישים שבים בלי הרף

עוד מעט וכבה האור.

לבדם, כסוס בלי רוכבו

המצוה בה שמים התחילו

והבית נסגר בערב

שוב השנים צריכים לגמור.