Cade la sera.	יורד הערב
Nasce la luna dala Verna cruda,	שמש הצהרים האכזרית הולידה את הלבנה,
roseo nimbo di tal ch'effonde pace	סהר ורוד המפיץ שלווה,
senza parola dire.	בלי מילה,
Pace hanno tuttii gioghi.	ושקט ושלום בכל.
Si fa piu dolce il lungo dorso del Pratomagno,	פסגות הרכס הרחוק והחד נמוגות ברכות
come se blandimento d'amica man l'induca	כמו יד אוהבת, מרדימה, מערסלת במתיקות.
a sopor lento.	במרחב ערבות ירוקות דולקות מדורות,
Su i pianori selvosi ardon le carbonaie.	הרחק מרמזים אורות חג.
solenni fuochi in vista.	נהר הארנו מרצד,
L'Arno luce fra i pioppi.	מנצנץ בינות לסבך השיחים,
Stormire, grande, ad ogni soffio vince il corale	והלב נכבש, עם צליל האדווה  ואוושת הרוח,
ploro de'flauti alati che la grami gna asconde.	הנושאת בכנפיה יבבת חלילים רחוקה,
E non s'ode altra voce,	וקול אחר לא נשמע,
Dai monti l'acqua corre a questa foce.	כשהמים מדלגים מן ההרים אל זה המבוע.
	תרגום: חיה אש