שרה לוי תנאי (1911 - 3 באוקטובר 2005) כוריאוגרפית ישראלית, מייסדת להקת המחול "ענבל" ומחלוצות המחול בארץ. כלת פרס ישראל ב-1973.

שרה לוי-תנאי נולדה בירושלים להורים ממוצא תימני אשר היגרו לארץ-ישראל בסוף המאה ה-19. היא התייתמה בגיל צעיר ונשלחה לבית היתומות בצפת, ולאחר מכן למוסד הילדים "שפיה", שם הכירה את התרבות המערבית. בתום שהותה במוסד נרשמה ללימודי גננות במכללת לוינסקי בתל אביב. לאחר לימודיה, עבדה כגננת בגן ילדים בשכונת שפירא בת"א והתגוררה בבית משפחת הסופר יהודה בורלא. בביתם גם נקבעה שנת הולדתה המשוערת. לשם עבודתה כגננת, חיברה והלחינה לוי-תנאי שירי ילדים ושירי משחק לילדים. רבים מחומרים אלו פורסמו על ידי מרכז הגננות כחוברת פדגוגית לגננות. היא למדה משחק בסטודיו של צבי פרידלנד אך לא הצליחה להתקבל לאחד משני התאטראות הממוסדים בתל אביב. "לא התקבלתי לתיאטרון הבימה ואף לא בתיאטרון האהל", סיפרה לימים. "הדבר הכאיב לי מאוד וחשתי כי נדחיתי רק בגלל היותי מזרחית בעלת מבטא מזרחי". בסטודיו הכירה שרה את ישראל תנאי, לו נישאה בשנת 1935. לאחר אכזבתה מן הנסיונות להתקבל לתיאטרון העברי, נסעה בשנת 1938 ללונדון, שם ניסתה להתקבל כשחקנית והופיע כזמרת. היא שבה לארץ-ישראל לאחר כחצי שנה. את צעדיה הראשונים במחול החלה ככותבת וכבמאית של טקסים ומסכתות עבור קיבוצים ומושבים. לצד כתיבה והלחנה של שירים למופעים, ביימה גם מחולות לטקסים אלו. בין מופעים אלו ניתן לציין את "שיר השירים" בקיבוץ רמת הכובש ואת "מגילת רות" (1947) ו"בראשית" (1950) בקיבוץ משמר השרון. בשנת 1949 החלה לוי-תנאי לעבוד עם קבוצה של נערים ונערות בני העדה התימנית. המפגשים נערכו במבנה בית הספר "כרמל". הנערים התנסו בקבוצה במשחק, תנועה וכדומה. מתוך קבוצה זו צמח דור הרקדנים הראשון של להקת "ענבל", אשר מנה כשבעה נערים. הלהקה החלה לעבוד באופן מסודר בשנת 1950 וכונתה "הלהקה המזרחית של שרה לוי". הלהקה הופיעה במושבים, קיבוצים ובישובים אחרים בארגונה של המרכז לתרבות של ההסתדרות. לאחר הופעה בכנס מחולות העם בדליה בשנת 1954, זכתה הלהקה לתמיכה כספית וארגונית של "קרן נורמן" (בעתיד "קרן תרבות אמריקה-ישראל"), שאיפשרה לה ליצור בתנאים טובים ואף להרחיב את מספר חברי הלהקה ל-12. התגובות לעבודתה של לוי-תנאי הייתה מעורבת. רבים זילזלו בעבודתה וראו בה פולקלור מזרחי. עם זאת, נבחרה "ענבל" לייצג את ישראל בעולם. בשנים 1957-1959 יצאה הלהקה לסיבובי הופעות בצפון אמריקה ובאירופה. לוי-תנאי הייתה המנהלת האומנותית של להקת "ענבל" במשך ארבעים שנה וזכתה עמה להצלחה רבה, הן בארץ והן בסיבובי ההופעות בעולם. היא כתבה יצירות מחול רבות המשלבות מוטיבים תנ"כיים, יהודיים-מסורתיים וחלוציים, כולל מוטיבים מעדות ישראל השונות ובראשן יהדות תימן. בין יצירותיה הידועות: "חתונה תימנית" ו"הבא לי גורל". כתבה והלחינה שירים ויצירות מוזיקליות לריקודים, בייחוד נודע שירה "אל גינת אגוז". כתבה גם שירים לילדים כמו "ליצן קטן נחמד" ו"באנו חושך לגרש".

מקור: http://he.wikipedia.org/wiki/שרה לוי-תנאי

שרה לוי-תנאי (1911-2005), משוררת, מלחינה וכוריאוגרפית, נולדה בירושלים למשפחה ממוצא תימני. היא נתייתמה בגיל צעיר ונתחנכה בבתי יתומים בצפת ובכפר הנוער מאיר שפיה אצל מחנכים יוצאי אירופה. בגיל 16 עברה לתל אביב ללימודים בסמינר לוינסקי ושם חיפשה את מקורותיה בכרם התימנים. אז נוצר גם שירה הראשון "ענבלים". בשנות הארבעים עבדה כגננת בקיבוץ רמת הכובש ויצרה מסכתות ענק של פיוט, זמר ומחול בקיבוצה וכן בקיבוץ משמר השרון. ב-1949 הקימה את תיאטרון המחול "ענבל" שחבריו היו צעירים יוצאי תימן, וניהלה אותו עד 1990. שרה לוי-תנאי הלחינה יותר ממאה שירים ויצרה מספר רב של ריקודים ללהקה. בכוריאוגרפיה שלה שילבה פרקי הווי של עדות המזרח, לבוש, טקסטים ולחנים, בעיקר של יהודי תימן. כמה משיריה מבוססים על לחנים מסורתיים של יהודי תימן, שאותם עיצבה, חיברה להם מלים והוסיפה להם צלילים. בין שיריה: "אל גינת אגוז", "עלי באר", "עם השחר", "מחמד לבבי".

מתוך http://www.piyut.org.il/articles/286.html