דודו

מילים: חיים חפר (פיינר) (נ. 1925)

מוזיקה: אלכסנדר אוריה בוסקוביץ' (1907-1964)

נכתב להצגה "הוא הלך בשדות" מאת משה שמיר, שהוצגה לראשונה במאי 1948.

 

סגן דודו צ'רקסקי (מופיע בספר בשם 'אריק') נפל ב- 20.4.1948 בקרב על משטרת נבי-יושע (מצודת כ"ח).

 

מתוך אתר "יזכור":

החל בשירות פעיל בפלמ"ח ב-1944 כמפקד ומדריך. את רוב זמנו עשה בגליל. היה ממקימי משק רמות-נפתלי על מבצרו. דודו אף השתתף בפעולות פיצוץ הרדאר בכרמל ובגבעת אולגה ושחרור מעפילי עתלית. עם פרוץ מלחמת העצמאות שירת בגדוד השלישי (לימים- חטיבת "יפתח") והשתתף בפעולות רבות. באחרונה שבהן ,פיקד על חוליית הפורצים בהתקפה הכושלת על משטרת נבי-יושע.

 

כך מספרת עליו נתיבה:

דודו, הממ"מם של הכשרת הצופים בדפנה, שהיה אחד הממ"ממים הכי ותיקים שהיו בפלמ"ח, התגייס לפלמ"ח כמעט מההתחלה, עלה די מהר בדרגות, מאז נשאר ממ"מם, לא הסכים לצאת לרזרבה, ונשאר רצוף בפלמ"ח כל השנים. אני נורא אהבתי אותו. כולם אהבו אותו, לא רק אני. הוא היה אחד כזה שלא הצליח לארגן לו שום אויב פרטי במשך כל החיים שלו. איזה מקסים. נורא ביישן, ובחור נהדר, מהוותיקים המפורסמים, ממש מהראשונים של הפלמ"ח. אבל מרוב שנים בפלמ"ח הוא הצליח להתגבר לפעמים, ולהיות שובב. הוא נורא השתדל להתאים לתדמית של ותיקי הפלמ"ח. אשר ש"י הממ"כף שהיה בקרב בנבי-יושע סיפר לנו את כל העסק בפרטי פרטים : "אף אחד לא נשאר שם חי. ראיתי את כולם נהרגים. קודם נהרגו שני חברה, אחרי זה עוד אחד, אחרי כן דודו נפצע קשה, במפסעה, דם בעבע כמו ממעיין, ואחרי שהם שניהם – ספי ומוסא – לא הסכימו לשים את החומר עליו, לא רצו לשמוע על זה, הם התחילו לאסוף אבנים גדולות, אז שניהם נהרגו אחד אחרי השני, מהרימונים שהערבים המשיכו לזרוק כל הזמן ישר מעל הראש שלהם. ממש בצרורות. רימונים בצרורות". ואנחנו אומרים : "איך ראית את כל זה, היית ממש על-ידם ?" והוא אומר: "השתגעתם ? אם אני הייתי על-ידם אז הייתי חי עכשיו ? איך ראיתי ! הרי השמש כבר ממש זרחה !" ואנחנו אומרים : "מה זה כל העסק הזה עם החומר על הגב של דודו, על הכתפיים ? הדרגש לא הספיק ? לא היה מספיק גבוה ? מה קרה שם ?" ואשר אומר : "איזה דרגש על ראשכם, אתם לא יודעים שאיבדו אותו בדרך ? הרי איבדו אותו בדרך!"

 

שמו של דודו צ'רקסקי חדר לזיכרון הלאומי, לאחר שהונצח בשירו הידוע של חיים חפר "דודו". את השיר על דודו חיבר חפר עוד בשנת 1947, לטובת ההצגה "הוא הלך בשדות", בבימויו של יוסף מילוא. דמותו של "דודו" בשיר סימלה יותר מכל את דמות הפלמ"חניק, כמו שהצטיירה אז בעיני האומה הנלחמת על עצמאותה. השיר אומנם לא נכנס להצגה, אבל לימים, לאחר נפילתו של צ'רקסקי בקרב על מצודת כ"ח, הוא קיבל מעמד של אחד השירים המפורסמים ביותר של דור הפלמ"ח, המושרים עד היום.

 

הָעֶרֶב יוֹרֵד עֲלֵי אֹפֶק בּוֹעֵר
רוּחוֹת בַּצַּמֶּרֶת הִרְטִיטוּ
וְאָנוּ סָבִיב לַמְּדוּרָה נְסַפֵּר
עַל אִישׁ הַפַּלְמָ"ח וּשְׁמוֹ דּוּדוּ:

אִתָּנוּ הָלַךְ בַּמַּסָּע הַמְּפָרֵךְ
אִתָּנוּ סִיֵּר הוּא בַּגְּבוּל
בַּקוּמְזִיץ הָיָה מְזַמֵּר וְעוֹד אֵיךְ
אִתָּנוּ סָחַב מִן הַלּוּל...

הַגִּישׁוּ פִינְגָּ'אן וְהַגִּידוּ:
הֲיֵשׁ עוֹד פַּלְמַחְ'נִיק כְּמוֹ דּוּדוּ?

הָיְתָה לוֹ בְּלוֹרִית מְקֻרְזֶלֶת שֵׁעָר
הָיְתָה לוֹ בַּת צְחוֹק בָּעֵינַיִם
וְעֵת הִקִּיפוּהוּ בָּנוֹת עַד צַוָּאר –
צָחַק הוּא עַד לֵב הַשָּׁמַיִם.

אַךְ "לֵיל הוֹרָדָה" מִן הַלֵּב לֹא יַחְלֹף –
עֵת עֹגֶן בַּחֹשֶׁךְ חָרַק
הוּא יֶלֶד נָשָׂא מִן הַיָּם אֶל הַחוֹף
לִטֵּף אֶת לֶחְיוֹ וְשָׁתַק.

חָשְׁבוּ אָז הַחֶבְרֶ'ה: אָבוּד הוּא
לְאָן הִתְגַּלְגַּלְתָּ יַא דּוּדוּ?

וְהִנֵּה הַ"זֶּקְס" בָּא בְּעֶרֶב אֶחָד                הערה - זֶּקְס היא פעולה בטחונית סודית בעגה של ימי הפלמ"ח.
זָרַח אָז יָרֵחַ שֶׁל קַיִץ
וְדוּדוּ חִבֵּק אֶת הַסְּטֶן שֶׁבְּיָד
וְחֶרֶשׁ יָצָאנוּ בַּלַּיִל...

עִם שַׁחַר הֵבֵאנוּ אוֹתוֹ מִן הַקְּרָב
הַבְּרוֹשׁ צַמַּרְתּוֹ אַט הִרְכִּין.
רַק מִי שֶׁשָּׁכַל אֶת הַטּוֹב בְּרֵעָיו
אוֹתָנוּ יוּכַל לְהָבִין...

רֵעַי, נָא אִמְרוּ וְהַגִּידוּ:
הַעוֹד מְחַיֵּךְ הוּא שָׁם, דּוּדוּ?...