Laudate Dominum de Cœlis
תהלים קמ"ח
מישל קורט (1707-1795)
"הללו את אדוני מן השמים" הוא מוטט מקהלתי שחיבר המלחין הצרפתי Michel Corrette לטקסט של מזמור תהילים קמ״ח. היצירה מבוססת באופן ישיר
ומעובדת על פי הקונצ'רטו "האביב" (La primavera, RV 269) מאת אנטוניו ויוואלדי.
היצירה פורסמה לראשונה בפריז בשנת 1766. הקשר בין המוטיב הדתי של מישל קורט
לקונצ'רטו "האביב" של אנטוניו ויואלדי הוא דוגמה לטכניקה מוזיקלית שנקראת פרודיה
(Parody Mass/Motet) - לקיחת מוזיקה חילונית מוכרת והלבשת טקסט דתי קדוש עליה
(תהליך המכונה גם קונטרפקטום). במקרה של Laudate Dominum de Cœlis, קורט לא סתם
קיבל השראה מוויואלדי, אלא שזר את המבנה של "האביב" במלואו אל תוך מוטט מקהלתי
גדול. החיבור המבני והמוזיקלי מתבטא במספר אלמנטים מרכזיים:
1. המבנה התזמורתי והנושא המרכזי (הריטורנלו) היצירה נפתחת במוטיב המפורסם
ביותר של "האביב" - הטוטי התזמורתי (הריטורנלו) שמסמל את בוא האביב. עם זאת, קורט
מבצע שינוי: במקום לפתוח מיד בעוצמה, הוא בונה הקדמה תזמורתית הדרגתית המדמה זריחת
שמש איטית, ורק בסופה מתפרצת המקהלה יחד עם התזמורת במוטיב המוכר של ויואלדי, כשהם
שרים את מילות הפתיחה של המזמור: "Laudate Dominum de caelis" (הללו את ה' מן
השמיים).
2. תרגום "ציפורים וסערות" לקולות אנושיים - הקונצ'רטו המקורי של ויואלדי הוא
"מוזיקה תוכניתית" המבוססת על סונטה המתארת את פגעי ותענוגות הטבע: ציוצי ציפורים,
פלגי מים, וסערת ברקים ורעמים. קורט מחליף את סולו הכינור הוירטואוזי של ויואלדי
בסולנים אנושיים. ציוץ הציפורים: מיוצג על ידי סולו סופרן עדין וקישוטים קוליים
שמחקים את הכינורות המקוריים של ויואלדי. הסערה: קטעי המעבר הסוערים (התקפות הרעמים
והברקים בכינורות) מולבשים על קטעי מקהלה דרמטיים ועוצמתיים, המבטאים את כוחות הטבע
המהללים את האל.
3. ארגון מחדש והתאמת הטקסט - במקום לעקוב באדיקות עיוורת אחרי כל תיבה, קורט
מפרק, מארגן מחדש ומחלק את החומרים של ויואלדי, כדי שיתאימו למבנה של מזמור התהילים.
הוא מנצל את הניגודים הקיימים אצל ויואלדי (למשל בין פרק ראשון מהיר, פרק שני איטי
ורועה צאן, ופרק שלישי ריקודי) כדי ליצור מתח ורגיעה בתוך הטקסט הדתי.
באמצע המאה ה-18, המוזיקה של ויואלדי (ובמיוחד "ארבע העונות") זכתה לפופולריות
עצומה והערצה חסרת תקדים בצרפת, במיוחד בפריז. קורט, שהיה מוזיקאי פרקטי, מורה
מוערך ויזם קונצרטים, הבין שהקהל הצרפתי משתוקק לצלילים האלו. על ידי הפיכת
הקונצ'רטו המוכר ליצירה דתית למקהלה, הוא הצליח להביא את הלהיט הגדול ביותר של
התקופה אל תוך כותלי הכנסייה, באריזה מפוארת
ומתוחכמת.