An den Eassern zu Babel	תהלים קל"ז
An den Wassern zu Babel	עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל
saßen wir und weineten,	שָׁם יָשַׁבְנוּ, גַּם-בָּכִינוּ
wann wir an Zion gedachten.	בְּזָכְרֵנוּ, אֶת-צִיּוֹן.
Uns’re Harfen hingen wir an die Weiden,	עַל-עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ
die drinnen sind,	תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.
denn daselbst hießen uns singen,	כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ
die uns gefangen hielten,	דִּבְרֵי-שִׁיר
und in unserm Heulen fröhlich sein:	וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה:
Lieber singet uns ein Lied von Zion!	שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן.
Wie sollten wie des Herren Lied singen	אֵיךְ נָשִׁיר אֶת-שִׁיר-יְהוָה
in fremden Landen?	עַל אַדְמַת נֵכָר.
Vergeß ich dein, Jerusalem,	אִם-אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלִָם
so werde meiner Rechten vergessen.	תִּשְׁכַּח יְמִינִי.
Meine Zunge soll an meinem Gaumen kleben,	תִּדְבַּק-לְשׁוֹנִי לְחִכִּי
wo ich dein nicht gedenke,	אִם-לֹא אֶזְכְּרֵכִי
wo ich nicht laß Jerusalem	אִם-לֹא אַעֲלֶה אֶת-יְרוּשָׁלִַם
mein höchste Freude sein.	עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.
Herr, gedenke der Kinder Edom	זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם
am Tage Jerusalem, die da sagten:	אֵת יוֹם יְרוּשָׁלִָם
Rein ab, rein ab bis auf ihren Boden.	הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ.
Du verstörete Tochter Babel,	בַּת-בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה
wohl dem, der dir vergelte,	אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם-לָךְ
wie du uns getan hast.	אֶת-גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ.
Wohl dem, der deine jungen Kinder nimmet	אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת-עֹלָלַיִךְ
und zerschmettert sie an dem Stein.	אֶל-הַסָּלַע.
Ehre sei dem Vater ...	הלל לאב לבן ולרוח הקודש ...